‍

בחודש מרץ האחרון פורסמו בעיתון הארץ הקלטות של שיחות בין נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב בדימוס איתן אורנשטיין לבין יו״ר לשכת עורכי הדין לשעבר, העבריין הסדרתי אפי נוה. ההקלטות הן ראייה מדהימה ליחסי השוחד לכאורה ששררו בין שני הבכירים במערכת המשפט, אבל למשטרת ישראל היו די ראיות כבר לפני 4.5 שנים כדי לפתוח בחקירת הפרשה שזכתה לכינוי פרשת אורנשטיין-נוה. זאת כאשר אתר בחו"ל פרסם בשנת 2020 התכתבויות בין אורנשטיין לנוה, שמכילות את עיקרי הדברים שנאמרו בשיחות שנחשפו בהקלטות. 

ועדיין, גם היום, אין גוף אחד מקרב הגופים האמונים על שמירת ואכיפת החוק בישראל (המשטרה, הפרקליטות, מערכת המשפט והיועצת המשפטית לממשלה) שטורח לחקור לעומק במשך כמה שנים נסחט לכאורה אורנשטיין על ידי נוה ולאילו תיקים הגיעה מערכת היחסים הפלילית בין השניים. בשבוע שעבר פרסמתי כתבה על הקשר ההדוק בין אפי נוה ואחיו החוקר צביקה נוה לבוררות הענק שבה שימש אורנשטיין בורר בין דן גרטלר והאחים גרטנר, והראיתי כיצד האחים נוה הפילו את אורנשטיין ובורר נוסף שקדם לו בעבור תשלום מדן גרטלר, המיליארדר המפוקפק שחשש מפסק הבורר של אורנשטיין.

היום אני מביאה לכאן את פרשת ענבל אור, שסביב קבוצות הרכישה שלה פעלו אינספור מקורבים לאפי נוה. אורנשטיין היה השופט שדן בתיק הפירוק של החברה של אור, ובשלב מסוים אישר את ההסדר שאליו הגיעו רואי החשבון שלה, שטיינמץ עמינח, שמאוד מקורבים לנוה ואף יוצגו על ידו ביחד עם המפרק איתן ארז. סביב ההסדר הזה העביר נוה עסקים במיליונים למשרדו הפרטי של איתן ארז, וגם פעל לקידומו של אורנשטיין לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. נוה, לא רק שהיה מקורב לרואי החשבון שהיו אמורים לשמור על כספי קבוצות הרכישה של ענבל אור ולא עשו זאת, הוא גם מאוד מקורב והזרים עסקים במיליונים לכל יתר שומרי הסף של אור מקרב משרדי עורכי הדין הגדולים.

איש מכל אלו לא נחקר עד היום ולו פעם אחת במשטרת ישראל. כל עוד לא יזומנו לחקירה בלהב 433, שחוקרת את פרשת אורנשטיין-נוה, אין כל סיכוי שמערכת המשפט בישראל תצליח לנקות את עצמה מזרועות השחיתות שנוה שלח אליה. 

‍

לפניכם הכתבה שפרסמתי ב-23 בינואר 2020, ולמרבה הצער היא נשארה אקטואלית עד היום:

‍

ב-7 באפריל 2016 פתח עורך הדין אבי ללום, את אתר "גלובס". ללום, יו”ר פורום המקרקעין, ראש המנגנון ואחד ממורשי החתימה הבודדים בלשכת עורכי הדין, נתקל בכתבה של העיתונאי גור מגידו. הכותרת שלה היתה: "כך הופקרו מיליוני השקלים של רוכשי הדירות של ענבל אור". 

בכותרת המשנה נכתב: "כך עצמו רואי החשבון ועורכי הדין את עיניהם לרווחה ואיפשרו לענבל אור לבנות מגדל קלפים שקרס באחת על ראשי הרוכשים", ובתוך הכתבה הוזכרו משרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח ועורכי הדין גיא נוף ואילן שרקון. איתן ארז שמונה אז למפרק הזמני של החברה רמז שהוא עומד לתבוע אותם על רשלנות והציע להם להכין את ביטוח האחריות המקצועית שלהם.

ללום נלחץ מהכתבה. הוא מיהר לפנות ליו"ר הלשכה דאז, אפי נוה, ולהפנות את תשומת לבו לכתבה. הוא שיתף אותו בחשש כי האש תגיע לעורכי הדין המקורבים אליהם ושאולי אף יפתחו חקירות פליליות נגדם.

ביחד החליטו נוה וללום לנסות ולהסיט את האש ממקורביהם. הדרך שהגו: להשקיע ביחסי ציבור ולכנס בדחיפות כנס חירום בפורום המקרקעין של הלשכה, שבראשו עמד ללום.

נוה רתם לנושא את ח"כ איתן כבל, אז יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, ואת אלי כהן, אז יו"ר ועדת הרפורמות, ואת ח"כ איילת נחמיאס ורבין שהגיעו לכנס. זה לא היה לו קשה מדי. אף אחד לא יכל לסרב אז למי שנחשב לאחד האנשים החזקים בעולם המשפט. לכל אחד מהם הבטיח שיהיה הכוכב של הכנס ויקבל את כל הכותרות. ולא רק להם. גם לעו"ד ארז, המפרק של ענבל אור, הוא הבטיח את אותו דבר.

את ארז כבר לא היה לו קשה כל כך לרתום. עד מארס 2016 היו השניים מסוכסכים. אלא שאז כפי שסיפר מקורב לארז, הוא מונה לנאמן של החברה עם קריסתה. זמן קצר אחרי כן אמו נפטרה. ובעודו יושב עליה שבעה הגיע אורח מפתיע לנחמו, יריבו במשך השנים אפי נוה. במקביל לניחומים הוא החל ללחוץ עליו שיגיע לכנס בעניין אור שיתקיים בתוך חודש.

בפוסט שהעלה נוה בפייסבוק עם תמונה שלו לצד כבל וכהן מהכנס, כתב: "מטרת המפגש הייתה להציג את המלצות הפורום לתיקוני חקיקה על מנת להביא להסדרה רגולטורית בתחום ולוודא כי מצב, כגון קריסת קבוצות הרכישה של ענבל אור, לא יקרה עוד בעתיד…". 

הבחישה של נוה בפירוק  

עוד קודם לכנס החירום ולפניית ללום – נוה כבר החל מתעניין ובוחש בתיק הפירוק של ענבל אור. לא רק דרך פוליטיקאים ועורכי דין. אלא דרך פנייה ללא אחר מאשר שופט בית המשפט המחוזי אורנשטיין שלאולמו הגיע תיק הפירוק של החברה, כמו תיקי פירוק רבים אחרים. נוה פעל רבות למען אורנשטיין – גם מול השרה איילת שקד. ובדיוק באותה העת, באפריל 2016 פעל כדי שאורנשטיין ימונה לנשיא המחוזי. בתוך כך, כפי שהתברר לאחרונה, לא היסס אורנשטיין לשוחח עמו על תיק הפירוק הזה שנוה כה התעניין בו.

ההתכתבות בין השניים שהותרה לאחרונה לפרסום כוללת את הדברים הבאים:

אפי נוה: נו פירקת אותה

איתן אורנשטיין: נדחה לעיון

ולמתן החלטה

אפי נוה: אז לא בזמן הכנס

איתן אורנשטיין: חכה אמרתי לך שאני יעיל

אפי נוה: הבנתי

אפי נוה: החלטה היום 

‍

‍

פנינו לנשיאת העליון אסתר חיות וכן לנשיא המחוזי אורנשטיין וביקשנו מענה לכמה שאלות: הראשונה היא האם זו ההתכתבות הראשונה של נוה עם אורנשטיין ואם קיימות עוד תכתובות של השניים. השניה היתה האם שוחחו או התכתבו שוב בענייני תיק הפירוק של החברה של ענבל אור, השלישית היתה למה התכוון אורנשטיין לנוה כשאמר לו "חכה אמרתי לך שאני יעיל". הרביעית היתה האם אורנשטיין מתכוון לפסול את עצמו מלדון בתיק הפירוק של אור במיוחד לקראת דיון בסוף פברואר השנה בשאלת שכר הטרחה למפרק ארז.

מדוברות בתי המשפט התקבלה התגובה הבאה: "בקשות פסלות נדונות במסגרת ההליך השיפוטי בהתאם לדין. לעת הזו, לא הוגשה כל בקשה בעניין זה בתיק הפירוק הנדון. מכל מקום הגב' ענבל אור אינה צד לשום בקשה התלויה ועומדת בתיק זה".

זמן קצר לאחר ההתכתבות הזו אורנשטיין החליט למנות את ארז למפרק זמני של החברה (עד אז היה נאמן של החברה ובהמשך התמנה למפרק קבוע). מיד אחרי הדיון שעסק במינוי ארז למפרק, יום לאחר ההתכתבות שפורסמה, עלה אורנשטיין על מטוס לכנס לשכת עורכי הדין באילת אליו הוזמן על ידי נוה. בכנס התייחס למינוי של ארז והסביר שמינוי מפרק זה "אמנות".

מפעילים ביטוח, מפעילים את אפי

אז לאילו עורכי דין מקורבים דאגו ללום ונוה? ארבעה משרדים עומדים במרכז הסיפור, שלושה מהם של עורכי דין ועוד אחד של רואי חשבון. ארבעת המשרדים סבבו סביב שתי קבוצות הרכישה, אדמה ואור סיטי של ענבל אור, שקרסו. כשהעסק התפרק, כולם חששו מתביעות ענק נגדם, שלא בוששו להגיע. וכולם מקורבים ברמות שונות של אינטרסים וחברות לנוה.

התביעות נגד עורכי הדין הוגשו בסופו של דבר על ידי רוכשי הדירות. למעשה, המפרק, עו"ד ארז, זה שמיהר לשגר איום עליהם בתקשורת שכדאי שיכינו את ביטוח האחריות המקצועית שלהם – לא תבע בסופו של דבר אף אחד מהם.

משרד שרקון בן עמי, ז'אן עמר, ושטיינמץ עמינח כולם עבדו לאורך השנים עם ענבל אור ואדמה. אצל ענבל אור אפשר היה למצוא גם את עורכי הדין קסוטו נוף, היועצים המשפטיים של הלשכה. 

רוכשי דירות בפרויקט אחד של ענבל אור כבר הגישו תביעה בסך 20 מיליון שקל נגדם ולמקום הכי חם נודע כי תביעה נוספת של רוכשי דירות בפרויקט אחר של אור מתוכננת נגדם בקרוב. בפרשת אדמה הגישו רוכשי דירות שלוש תביעות נגד משרד ז'אן עמר ותביעה נגד משרד עורכי הדין שרקון בן עמי. 

והנה, עובר עוד קצת זמן ומתברר שנוה עצמו בעל אינטרסים בתיקי הפירוק, הפעם בכובעו הפרטי כמייצג של חבריו. תחילה הוא מונה על ידי חברת הביטוח איילון להיות עורך הדין של משרד שרקון בן עמי, שנתבעו על ידי רוכשי דירות מקבוצת אדמה של אורן קובי. הם הפעילו את ביטוח האחריות המקצועית שלהם בחברת איילון. איילון היא גם אחת הלקוחות הגדולות של משרדו הפרטי של אפי נוה – נוה אטיאס. והיא החליטה למנות את נוה לייצג אותו. 

עברה עוד שנה וגם משרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, שליווה הן את אור סיטי והן את אדמה, הפעיל את ביטוח האחריות המקצועית שלו, לאחר שריחפה מעליו איום תביעה מצד ארז, המפרק של אור סיטי. הביטוח היה בחברת הביטוח מנורה. מנורה היא כזכור הלקוחה הגדולה של המשרד הפרטי של נוה. 

נוה דחף בזמנו את הלשכה להתקשר עם החברה, תוך שאינו מגלה לחברי המועצה את ניגוד העניינים. תחילה מינתה מנורה את עורך הדין רלי לשם לייצג את שטיינמץ עמינח, אך כעבור זמן, היא החליפה אותו בנוה. נוה החל לנהל מו"מ עם איתן ארז. בתוך כך, כפי שחשפנו בכתבה שפרסמנו לאחרונה הוא העביר לארז בוררויות במיליוני שקלים. 

שטיינמץ עמינח באמצעות נוה ואיתן ארז הגיעו להסדר. הם ישלמו לקופת הפירוק של אור סיטי 11.5 מיליון שקל – ובתמורה לא יודו בכל התרשלות בפיקוח על דוחות החברה, לא יוכלו להגיש נגדם תביעות נוספות וכן שמם לא יותר לפרסום. השופט אורנשטיין, שבאותה תקופה קודם להיות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בעזרת התערבותו של נוה, ומי שבעצמו שוחח עם נוה על התיק, אישר את ההסדר הזה כולל את הסעיף החריג והתמוה של צו איסור הפרסום. רק אחרי בקשה של דה מרקר להסיר את הצו, הותר לפרסם את שם המשרד.

מקורבי הלשכה

עד כמה היו אותם עורכי הדין ורואי החשבון הללו מעורבבים בענייני הלשכה ואל מול היו"ר שלה לשעבר?

ראשונים הם משרד עורכי הדין של שמוליק קסוטו וגיא נוף. אלו מקורבים של נוה כבר שנים וכאשר מונה לתפקיד יו"ר הלשכה החליט לשכור את שירותיהם כיועצים משפטיים ללא מכרז. את שכר הטרחה ששילמו קודם ליועץ משפטי של הלשכה בגובה של כ-26 אלף שקל בחודש – הוא הכפיל להם.

החל מהרגע שנוה נכנס ללשכה זרם שכר טרחה של מיליוני שקלים למשרד של קסוטו ונוף.  נוה ראה במשרד שלהם ובמיוחד בעורך הדין דוד יצחק מהמשרד כמי שסוגר לו כל פינה. את יצחק גם תיכנן למנות לשופט, אך לא הספיק להוציא זאת לפועל.

קסוטו נוף היו גם אלו שעסקו באיום בתביעות השתקה על עיתונאים. בתצהיר שהגיש עיתונאי "ידיעות אחרונות" לשעבר אמיר שואן, במסגרת תביעה שלשכת עורכי הדין הגישה נגד כותבת שורות אלו, הוא סיפר כי עורכי הדין קסוטו נוף איימו עליו בפגישה שנכח בה גם ניר חפץ, היום עד המדינה בתיקי נתניהו ומי שנוה שכר את שירותיו כדי לפעול לגניזת הכתבה, כי אם יפרסם כתבה על נוה הוא יאבד את עבודתו.

אחריהם אפשר למצוא את משרדם של עורכי הדין רם ז'אן ואמיר עמר. את ז'אן מינה נוה להיות חבר בועדת האתיקה של מחוז תל אביב. נוה היה יו"ר ועדת האתיקה של המחוז הזה במשך שמונה שנים.

במחצית מהתקופה הוא שימש גם כיו"ר ועד מחוז תל אביב. גם אחרי שעזב את הוועדה הוא דאג למנות אליה מקורבים ולהעביר להם בוררויות שמנות. במקביל הוא גם נהג להתערב לא פעם בהליכים נגד עורכי הדין. מצד אלו שרצה לרדוף ומאידך אלו שרצה לשמור עליהם.

את אמיר עמר מינה גם כן לתפקיד מעניין. הוא העמיד אותו בראש מועדון הצרכנות שהקים. ביחד איתו הציב גם את רועי אברהמוביץ', מי שהיה שותף פוליטי נאמן ויודע כל שלו במשך שנים. שניהם אגב מקורבים מאוד לשרה לשעבר גילה גמליאל, ואף תרמו לקמפיינים שלה, ולבעלה עורך הדין חובב דמרי, חבר נוסף של נוה, שקיבל ממנו בוררויות.

למשרד של רם ז'אן ואמיר עמר העביר נוה לפחות שלוש בוררויות בהיקף של יותר מ-20 מיליון שקל. במקביל לכך, נוה רכש דרכם חמש דירות בפרויקט השוק הסיטונאי של חברת גינדי בתל אביב.

הבאים בתור הם משרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, השייך לרואי החשבון קובי שטיינמץ וראם עמינח. עמינח הוא בעלה של רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר. שטיינמץ עמינח הם משרד רואי החשבון של משרדו של נוה. במקביל, מינה נוה את שטיינמץ גם להיות נציג חיצוני בוועדת האתיקה של מחוז תל אביב.

תזכורת: ועדת האתיקה הזו היתה מי שפעלה להשעות את רישיון עריכת הדין של ברק כהן פעיל מחאת באים לבנקאים וזאת על רקע פעולותיו במסגרת המחאה נגד ראשי הבנקים ובהם רוסק עמינח. ישבו שם עורכי דין רבים שקיבלו בוררויות מנוה וגם קשורים אליו ישירות. אחת מהן למשל היא עורכת הדין אילנה סקר, שלא פעם את שביקש ממנה נוה, שבמקביל העביר לה בוררויות בכ-16 מיליון שקל לפחות.

בזמן הזה לאפי נוה היו קשרים רבים עם בנק לאומי וראשיו. אותה רוסק עמינח העסיקה את אחיו של נוה – צביקה נוה, בכובעו כבעלים של חברת מודיעין עסקי. כאמור שטיינמץ עבד עם נוה באופן פרטי ומונה על ידו לועדת האתיקה. צביקה נוה הצטרף ליו"ר הלשכה לפגישה עם סמנכ"ל בכיר אז בבנק, אבירם כהן. ולאומי והלשכה בהובלת נוה סגרו על הסכם גדול שקשור למועדון הצרכנות, כזה שנוה התהדר בו רבות טרם היבחרו ליו"ר.

אחרונים (לא לפי סדר חשיבות) הם השותפים במשרד עורכי הדין שרקון ובן עמי, אילן שרקון ושחר בן עמי. את שרקון הציב נוה בראשות פורום המקרקעין של מחוז תל אביב ובהמשך מינה אותו להיות יו"ר ועדת תשתיות ואנרגיה. את בן עמי מינה להיות יו"ר ועדת תכנון ובנייה בלשכה.

שרקון, היה בעבר שותפו של חבר הכנסת גדעון סער, וידוע כמקורב לו עד היום. השבוע חשפנו כי גם לסער העביר נוה בוררות בכ-7 מיליון שקלים, חודשיים אחרי שסער מונה להיות ראש ועדה בלשכת סוכני הביטוח. סער לא לקח את הבוררות ולא עסק בה בסופו של דבר. לנוה היו קשרים ענפים עם לשכת סוכני הביטוח ובכנס שערכה ב-2018 אף הגיע ותקף באופן אגרסיבי את המפקחת על הביטוח אז לקול תשואות סוכני הביטוח.

אותו שרקון שגם הפך ללקוח של נוה אטיאס גם קיבל מאותו נוה בכובעו כיור הלשכה בוררות אחת ענקית במיוחד. חלק מהבוררויות ברשימה שחשפה הלשכה השבוע בעקבות לחץ שהפעלנו עליה בשנתיים וחצי האחרונות לא כללו סכום. הופיע לצידם המספר אפס. לא כי זה היה היקף הבוררות – אלא כי ללשכה לא היו נתונים מדויקים לגבי ההיקף הכספי. לא הצלחנו לגלות את כולן אבל גילינו אחת שמסתמנת כגדולה ביותר שחילק אפי נוה בתקופתו כיו"ר הלשכה – ככל שנחשף עד היום.

קומבינציה של ניגוד עניינים

באפריל 2018 מינה נוה את שרקון להיות בורר בסכסוך בין חברת בשם גהה מבנים והשקעות לחברת הנדל"ן הציבורית הגדולה אזורים. בן עמי ושרקון הם שותפים ולכן כספי שכר הטרחה בבוררות הזו, שיכולים להגיע בתרחיש למיליוני שקלים רבים.

אלא שכאן לא נגמר סבך ניגודי העניינים, שמאפיין כמעט כל התנהלות של נוה. את חברה גהה מייצג בבוררות הזו עורך הדין יוסי שגב, אבל מה שמעניין יותר הוא לגלות מי הצד השני לבוררות. והנה שוב חוזרים השחקנים הקבועים של נוה על עצמם. את חברת אזורים ייצג עורך הדין רם ז'אן, מיודעינו. לאחרונה הצטרף אליו גם שמוליק קסוטו.

כלומר בעוד צד אחד מיוצג על ידי חברים קרובים שלו – נוה ממנה את הבורר שגם הוא חבר שלו. אבל זה לא ניגוד העניינים האפשרי היחידי בסיפור הזה. מתברר כי לנוה יש אינטרס כלכלי גדול בפרויקט אחר של אותה חברת אזורים בדיוק, חברה ציבורית שנסחרת בבורסה ונשלטת על ידי הרשי פרידמן.

זוכרים את עורך הדין אבי ללום מתחילת הכתבה? יו"ר פורום המקרקעין של הלשכה, ראש המנגנון שלה ומי שהיה מורשה חתימה בלשכה. וזוכרים את אותו חודש אפריל שבו דאג לעורכי הדין המקורבים שפעלו סביב ענבל אור וסביב אדמה? מתברר שבאותו זמן גם היו לו עניינים אחרים עם נוה. הם נכנסו לעוד עסקת נדל"ן ביחד. ובאותו חודש אפריל הציע ללום לנוה עוד עסקת נדל"ן כזו.

בעבר פרסמתי גם כתבה על נכסיו של נוה. ראש לשכת עורכי הדין לשעבר מחזיק בקרוב ל-10 דירות בשווי של עשרות רבות של מיליוני שקלים. את חלקן קנה מחברת גינדי בשוק הסיטונאי, דרך עורכי הדין רם ז'אן ואמיר עמר שמייצגים את החברה. אחרות – קנה ביחד עם עורך הדין יניב מטלס שגם לו העביר כמה וכמה בוררויות בכובעו כיו"ר הלשכה. אלא שכעת אנחנו חושפים כי לנוה (וגם לללום) קרקעות גם בעפולה וגם בהוד השרון. כל אחת מהן בשווי מוערך של כמה מיליוני שקלים.

בעפולה לנוה יש שטח מצטבר בגודל של דונם לערך בשם רובע המטמון, בשווי שמוערך בכ-3 מיליון שקל. ומי שחתם על עסקת קומבינציה ברבוע המטמון היא לא אחרת מאשר חברת אזורים, שעל עורכי הדין שלה נמנים קסוטו וז'אן. נוה אמנם אינו מופיע כאחד החתומים בעסקת הקומבינציה הזו ישירות מול אזורים, אבל לכל הפחות יש לו אינטרס כלכלי בפרויקט של החברה.

מי שמופיע בכתבות יח"צ על פרויקט רובע המטמון הוא ללום. הוא מתואר כמי ששימש עורך הדין של חברות אזורים וגרין פארק שחתמו על עסקת הקומבינציה ברובע

‍

‍

‍