כדי לכנות אדם "מושחת" מעל דפי עיתון דרושים בדרך כלל תחקיר יסודי, תשתית ראייתית מוצקה ולעיתים גם אומץ משפטי לא מבוטל. וגם אז, לא בטוח שהמילה עצמה תופיע בדפוס. אם כך נוהגים כשמבקשים להטיל דופי באדם, ראוי לנהוג באותה זהירות גם כשמבקשים להעניק לו תעודת יושר ציבורית. בטח כשזו אמורה לסייע לשגר אותו לתפקיד ציבורי רגיש.

במילים אחרות: מי שטוען כי איש ציבור נקי מכל רבב נדרש לעמוד באותו סטנדרט של בדיקה וביסוס.

בשבוע שעבר כתב מוטי גילת בעיתון הארץ כי שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון "מתעב שחיתות" וכי ראוי שהוא יבחר לתפקיד מבקר המדינה. ולכן ראש הממשלה בנימין נתניהו יעדיף שלא לבחור בו, מתוך רצון להותיר את מוסד מבקר המדינה חלש ונטול שיניים.

אלא שנראה כי גילת נחפז להסיק מסקנות.

מאז 2019 מרחפת מעל שמו של אלרון עננה כבדה: פרשת "מין תמורת מינויים".

הפרשה נחשפה בעקבות הסכסוך בין ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה לבין רעייתו דאז, חני נוה, שאיתרה בכספת הבית מכשירי טלפון ניידים שבהם נשמרו חומרים רבים. מהחומרים עלה כי נוה פעל לקידומה של עורכת הדין אתי כרייף לשיפוט, אף שניהל עמה מערכת יחסים אינטימית ואף שכרייף לא עברה את קורס המועמדים לשפיטה. תיק החקירה נסגר לבסוף ללא כתבי אישום.

אלא שבחומרי החקירה עלה גם שמו של השופט יוסף אלרון.

בשנת 2016 היה אלרון עדיין שופט מחוזי שביקש להתקדם לבית המשפט העליון. כמו רבים במערכת המשפט באותם ימים, גם הוא היה תלוי בחסדיו של נוה, שנחשב אז לאחד האנשים החזקים והמשפיעים במערכת ואחז בדיל עם שרת המשפטים באותה עת אילת שקד.

המשטרה גילתה כי בין אלרון לנוה התקיימו באותה תקופה לא פחות מ־330 שיחות טלפון.

על מה שוחח שופט בכיר עם מי שלימים ייחשב לאחת הדמויות המשחיתות ביותר של מערכת המשפט? איננו יודעים. תוכן השיחות מעולם לא נחשף.

ב־2021 חשף כתב "הארץ" נטעאל בנדל מסמך משטרתי שלימד לא רק על עומק הקשר בין אלרון לנוה, אלא גם על קשרים נוספים שעלו בחקירה. לפי המסמך, התקיימו שיחות בין אלרון לבין כרייף בדיוק בתקופה שבה ניסתה להתמנות לשיפוט. בחלק מהמקרים כרייף יצרה קשר עם נוה זמן קצר לאחר שיחותיה עם אלרון.

כך למשל, ביום שבו הסתיים קורס השופטים שבו השתתפה כרייף התקיימה בין השניים שיחה בת 22 דקות. לאחר מכן נערכו שיחות נוספות במקביל להתכתבויות שלה עם נוה, שבהן הביעה חשש שלא תצלח את ההליך. ביום שבו נודע לה שנכשלה בקורס התקיימו שוב שיחות בינה לבין אלרון, ובהמשך אותו יום פנתה לנוה בבקשה שיסייע לה.

כרייף שוחחה גם עם אחיו של אלרון, עורך דין, שסיפק לה מכתב המלצה לוועדה לבחירת שופטים.

אלרון עצמו קודם לבית המשפט העליון ב־2017, בתמיכתו של נוה, זמן לא רב לאחר מאות השיחות שקיימו ביניהם. למרות מערכת היחסים ההדוקה, אלרון, כמו שופטים רבים אחרים, מעולם לא כלל את נוה ברשימת המניעויות שלו.

האם כל אלה הופכים את אלרון למושחת? בוודאי שלא. הוא מעולם לא נחקר בפרשה, לא הוזהר, לא הואשם ולא הוגש נגדו כתב אישום. למעשה, המשטרה כלל לא בדקה לעומק את ההיבטים הנוגעים אליו.

אבל האם אחרי מאות שיחות עם נוה סביב קידומו לשופט בית משפט עליון ועוד שיחות סביב מינויה של אתי כרייף לשופטת אפשר להגדיר את יוסף אלרון כמתעב שחיתות? האם די בעובדה שלא נחקר כלל בכדי להכשיר אותו לתפקיד מבקר המדינה?

מבקר המדינה אינו אמור להיות רק אדם שלא הורשע בפלילים. הוא אמור להיות אדם שאין סביבו אפילו צל צילו של ספק. קשה לומר זאת על שופט עליון בדימוס ששמו עלה באופן כה בולט בפרשה שטלטלה את מערכת המשפט, גם אם מעולם לא נחקר ולא הואשם.

העננה שמרחפת מעל אלרון הופכת אפילו כהה וצפופנ יותר כשמביאים בחשבון את אופן ההתנהלות הרשלני של חקירת מין תמורת מינויים שעם סגירתה הותירה אחריה שורה ארוכה של עננות המרחפות על מערכת המשפט. כך למשל, לא נחקרו לעומק התכתבויות שלימדו לכאורה על יחסי תן־וקח בין שרת המשפטים דאז איילת שקד לבין נוה. גם שר האוצר לשעבר משה כחלון, שהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים והצביע בעד מינויה של כרייף חרף כישלונה בקורס השיפוט, לא נחקר בפרשה למרות יחסיו הקרובים עם כרייף. על היחסים האלו למדה המשטרה רק אחרי שכרייף ניסתה תוך כדי חקירתה במשטרה למחוק התכתבויות עם השר לשעבר. באותו האופן ניסתה השופטת למחוק תוך כדי חקירתה באזהרה גם התכתבויות עם אלרון.

עד כמה חקירה מין תמורת מינוי היתה רשלנית, ניתן ללמוד מפרשת אפי נוה והשופט איתן אורנשטיין. כמו אלרון, ב-2016, היה אורנשטיין שופט בית משפט מחוזי וכמו אלרון גם הוא חפץ בקידום לתפקיד נחשק - נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב והיה לפיכך תלוי באפי נוה. ב־2019 נחשפו התכתבויות (מ-2016) שבהן דנו השניים בקידומו של אורנשטיין ובמקביל גם בעניין תיק הפירוק של ענבל אור שנדון באולמו ואשר אפי נוה היה קשור אליו ובעניין נוסף שהיה בו לקדם את האינטרסים של אפי נוה בכובעו כבעל משרד עורכי דין. כמו אלרון גם אורנשטיין לא כלל מעולם את נוה ברשימת המניעויות שלו. אורנשטיין התפטר זמן קצר לאחר החשיפה, אך המשטרה לא חקרה מעולם את החומרים.

הנושא שב לכותרות רק ב־2024, לאחר פרסום הקלטות נוספות של נוה, שכללו שיחות עם אורנשטיין הנוגעות לכאורה לקידום אינטרסים נוספים של נוה בתוך המערכת תמורת קידום אורנשטיין. רק אז נפתחה חקירת משטרה, ולאחר תקופה ממושכת של קיפאון לא ברור פורסם השבוע כי היא חודשה.

האם קיימים חומרים נוספים ממכשירי הטלפון של אפי נוה שעשויים להיחשף בעתיד? אולי הקלטות עם שופטים בכירים נוספים? איש אינו יודע. כן כדאי להזכר בדברי מקורביו של אפי נוה עם התפוצצות הפרשה ב-2019, אז אמרו כי "אם יתנהל משפט נוה עלול לגרור פנימה שופטים בדימוס ושופטים מכהנים ותהיה מבוכה גדולה".

מוטי גילת אינו היחיד שקורא למינויו של אלרון והוא בטח שלא האחראי לכך שאלרון מועמד לתפקיד הרגיש. את מועמדותו של אלרון הציעה מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד וברור שגם היא לא טרחה ממש לבדוק בציציות. נכון הוא שהחלופה, עורך הדין מיכאל רבילו, מקורבו של נתניהו ומי שייצג בעבר את הממשלה ואת הליכוד, אינה נוצצת בלשון המעטה ובחירתו תסכן את עצמאות מוסד מבקר המדינה - אבל אין בכך בכדי להכשיר את אלרון לעמוד בראש המוסד החשוב שאמור לבקר את טוהר המידות של השלטון.